Share on Facebook
לכמה מאיתנו יש מצלמת וידאו ביתית אותה אנו סוחבים למפגשים משפחתיים, מסיבות של הילדים, טיולים לחו"ל וכד'...? ואז, אנחנו מגיעים הביתה, מכניסים את הקלטות לארון, ואומרים לחברים שחייבים לעשות מפגש כדי לצפות בטיול כדי שנוכל לחלוק עמם את הפלאים בהם נכחנו?
בתור עורכת וידאו אני מוצאת שמאוד קשה לערוך סרטים כאלה ולא להפוך את הסרט בן השעה לקליפ אחד מתמשך. הבעיה היא שצילום נופים זה יפה מאוד אבל זה לא מחזיק מעמד להרבה זמן, כאשר צופים בזה מן כורסת הטלוויזיה.אם כבר מתעדים טיול אז הכי חשוב זה לתעד שם את עצמנו לא כי תמונות יפות של נופים אנחנו יכולים לראות אחר כך דרך האינטרנט.
בואו נחשוב על זה רגע: הטיול שלנו ארך כשבוע, ובואו נגיד שממנו יש לנו כחמש שעות צילום. אז עכשיו אנחנו יושבים מול הטלוויזיה ורוצים לצפות עם כולם בטיול שהם לא נכחו בו. חמש שעות זה יותר מדי, אפילו בשבילנו. אז אנחנו חושבים - אולי נערוך מזה סרט דוקומנטרי קצר, נשמור בו רק את הקטעים המעניינים, ואז נראה לכולם. רעיון נהדר! אבל רגע...אוי...מה קורה כאן? כמה קטעים מתים? ורגע - הנופים פה באמת מדהימים, אבל הם היו יותר מדהימים כשהייתי שם וחוויתי את זה, ועכשיו כשאני מסתכלת על הכל דרך הטלוויזיה, זה פחות מעניין. ו...מה הולך פה? איפה אני?? איפה כולם? הייתי בטוחה שצילמתי אותנו יותר...
אז כדי שלא תצטרכו לשאול את עצמכם יותר את השאלות האלה, וכדי שיהיה לכם כיף לצפות בטיול או באירוע לבד או עם החבר'ה, הנה כמה עקרונות שכדאי לזוכר בזמן שאתם מתעדים:
לכמה מאיתנו יש מצלמת וידאו ביתית אותה אנו סוחבים למפגשים משפחתיים, מסיבות של הילדים, טיולים לחו"ל וכד'...? ואז, אנחנו מגיעים הביתה, מכניסים את הקלטות לארון, ואומרים לחברים שחייבים לעשות מפגש כדי לצפות בטיול כדי שנוכל לחלוק עמם את הפלאים בהם נכחנו?
בתור עורכת וידאו אני מוצאת שמאוד קשה לערוך סרטים כאלה ולא להפוך את הסרט בן השעה לקליפ אחד מתמשך. הבעיה היא שצילום נופים זה יפה מאוד אבל זה לא מחזיק מעמד להרבה זמן, כאשר צופים בזה מן כורסת הטלוויזיה.אם כבר מתעדים טיול אז הכי חשוב זה לתעד שם את עצמנו לא כי תמונות יפות של נופים אנחנו יכולים לראות אחר כך דרך האינטרנט.
בואו נחשוב על זה רגע: הטיול שלנו ארך כשבוע, ובואו נגיד שממנו יש לנו כחמש שעות צילום. אז עכשיו אנחנו יושבים מול הטלוויזיה ורוצים לצפות עם כולם בטיול שהם לא נכחו בו. חמש שעות זה יותר מדי, אפילו בשבילנו. אז אנחנו חושבים - אולי נערוך מזה סרט דוקומנטרי קצר, נשמור בו רק את הקטעים המעניינים, ואז נראה לכולם. רעיון נהדר! אבל רגע...אוי...מה קורה כאן? כמה קטעים מתים? ורגע - הנופים פה באמת מדהימים, אבל הם היו יותר מדהימים כשהייתי שם וחוויתי את זה, ועכשיו כשאני מסתכלת על הכל דרך הטלוויזיה, זה פחות מעניין. ו...מה הולך פה? איפה אני?? איפה כולם? הייתי בטוחה שצילמתי אותנו יותר...
אז כדי שלא תצטרכו לשאול את עצמכם יותר את השאלות האלה, וכדי שיהיה לכם כיף לצפות בטיול או באירוע לבד או עם החבר'ה, הנה כמה עקרונות שכדאי לזוכר בזמן שאתם מתעדים:
- להתחיל כל יום עם דיבור למצלמה: תאריך, יום, מה רואים ומה אנו עומדים לעשות היום
- לדאוג לצלם נופים, אך יחד עם זאת - לא לשכוח לצלם את האנשים שעמכם
- להתחלף בצילום מדי פעם ולא לשכוח גם לצלם סלפים. הכי מבאס זה לראות את כולם מופיעים בסרט חוץ מאת עצמכם
- להשתדל לפתח שיחות, על כל נושא שלא יהיה - כמה אנחנו מתפעמים מהיופי, אם זה אירוע או יום הולדת אז לצלם ברכות, שיחות על מה שקורה וכו' - הכי חשוב שלא יהיה משעמם ושיהיו דברים חמודים, מצחיקים או פשוט סתם מעניינים, שתוכלו להכניס לסרט
- לתעד גם דברים שקורים בחדר המלון, מאחורי הקלעים של המסיבה (כמו ההכנות למשל), בקיצור - לצלם מדי פעם גם את הדברים ה"פחות מעניינים". לפעמים זה שנתקעים בחדר האמבטיה של המלון (קרה לי) יהיה הדבר הכי מצחיק ומעניין שקרה לכם בטיול. הרי שברור לכם שהדבר הזה שאתם יודעים שעכשיו הוא מאוד לא נעים, יהיה אחר כך ה"שוס" של הטיול שלכם.
- מוזיקה - ברגעים שאתם מדברים או מראיינים אחד את השני, עדיף שלא תהיה מוזיקה ברקע, אם זה אפשרי (אם נמצאים בקניון אין כל כך מה לעשות אבל אם אתם באוטו אפשר לכבות לשניה את הרדיו). כי אם נרצה אחר כך לערוך קליפ מוזיקה עם מלל פה ושם, זה לא תמיד אפשרי כי לדיבורים יש מוזיקת רקע והיא מתנגשת עם המוזיקה שאתם רוצים להשים בקליפ. אז נכון שזה לא עיקרון שכל כך קל לשמור עליו, אבל מדי פעם כדאי לשים לב לזה. בעיקר אם אתם יוזמים שיחה ספציפית, או מן סוג של ראיון,שאתם יודעים שזה משהו שתרצו לצפות בו אחר כך.
אלו לדעתי העקרונות החשובים בצילום ביתי. אם תשמרו עליהם יהיו לכם או לעורך הוידאו שלכם חיים הרבה יותר קלים! אם יש לכם עוד רעיונות לעקרונות נוספים, אשמח אם תכתבו אותם פה בתגובות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה